|
|
|
|
|
|
|
בְּגִנַּת הַיָּרָק/ חיים נחמן ביאליק
לֹא שַׁבָּת וְלֹא חָג
כִּי אִם יוֹם קַיִץ סְתָם,
וּבְגִנַּת הַיָּרָק
קוֹל שָׂשׂוֹן וּמְחוֹל-עָם.
הֶחָגָב בָּעוּגָב,
בַּחֲצוֹצְרָה הַצְּרָצַר, –
רֶגֶל מִי זֶה אֵפוֹא
מִמְּחוֹלוֹת תֵּעָצֵר?
וּבַעֲרוּגוֹת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
קָפַץ כְּרוּב, הֵרִים שׁוֹק,
קָם לִרְקֹד עִם כְּרוּבִית.
וַיָּרְא זֹאת אֲבַטִּיחַ
וְלֹא יָכֹל עוֹד עֲמֹד
וּבְמַדֵּי הַפַּסִּים
רָץ עִם דְּלַעַת לִרְקֹד.
בֶּן-תִּיָרס צְהֹב הַמְּעִיל
בְּלוֹרִיתוֹ אָז הִפְשִׁיל
וּבְחָטְפוֹ חַמָּנִית
קָם לְכַרְכֵּר בְּגִיל.
וַיִּבְעַר אָז כָּאֵשׁ
מִקִּנְאָה לֵב הַצְּנוֹן
וַיִּקְפֹּץ לְפַזֵּז
עִם אֲחוֹת הַמְּלָפְפוֹן.
וְכִרְאוֹת זֹאת הַסֶּלֶק
הִתְאַפֵּק לֹא יָכֹל
וַיִּתְפֹּס עַגְבָנִית
וַיֵּצֵא בְּמָחוֹל.
וּפִתְאֹם – שִׂימוּ רֶוַח –
גַּם הַגֶּזֶר זֶה בָּא
מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז
עִם בַּת לֶפֶת עָבָה.
וְגַם צֶמֶד חֶמֶד,
בָּצָל וּבַת-שׁוּם,
הִתְלַבְּטוּ בֵּין רַגְלַיִם,
וּרְאוּ: לֹא גֵרְשׁוּם.
גַּם בֻּלְבּוּס הָאֶבְיוֹן
– אַל אֶתֵּן פִּי לַחֲטֹא –
בָּא לִרְקֹד, בִּמְחִילָה,
הוּא עַל כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ.
וַתִּרְעַשׁ הַגִּנָּה
וַיֵּהֹם בָּהּ כָּל שְׁבִיל
מִמְחוֹלוֹת וּנְגִינָה
וּמִמִּצְהֲלוֹת גִּיל
רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן
עָמַד מִן הַצַּד,
עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעָן
וְלֹא נָע וְלֹא נָד.
"אֵיכָה אוּכַל לָשׂוּשׂ
אֵיכָה אוּכַל לִרְקֹד –
וְצִיצַי נָשְׁרוּ כְּבָר,
וְתַרְמִילַי רֵיקִים עוֹד." |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מידע נוסף
להצטרפות |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
