|
|
|
|
|
|
הצבת גבולות במשפחה/ אורלי נעמה אלקריב |
|
|
|
הורים מציבים גבולות לילדים –"הצבת גבולות במשפחה"
מאת אורלי נעמה אלקריב
אחד הנושאים "החמים" בקרב הורים ומשפחות הוא נושא הצבת גבולות לילדים.
פעם ,לא לפני שנים רבות הכל היה ברור ומובנה:אבא ואמא אמרו והחליטו והילדים עשו. המושג :"כיבוד אב ואם" היה חלק מובנה במערכת היחסים במשפחה.
חיים עמית פסיכולוג חינוכי,מטפל משפחתי מוסמך ומחבר הספר "הורים כבני –אדם" אומר שלגבולות תפקיד חשוב בחיינו, משום שהם מסייעים לנו לנהל את חיינו ביעילות, ליצור סדר, להבחין בין טוב לרע, בין מותר לאסור, בין אפשר לאי אפשר.
כאשר ההורים מציבים גבולות במשפחה, הם קובעים ומגדירים את החוקים והכללים. הם מציבים לילדיהם את הגבולות כדי להגדיר להם מה מותר ומה אסור בבית ובחיים בכלל. הם מבהירים את הגבולות באמצעות מילים ("בבית שלנו לא קופצים על הספות"), טון דיבור ומעשים (סוגרים את דלת החדר כדי להבהיר שלא ניתן להיכנס אליו כעת).
ההורים יכולים לתגמל את הילד המכבד את הגבול או להעניש אותו כאשר הוא עובר על הגבול.
הצבת הגבולות נעשית בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילד וכך גם הנושאים בהם ההורים מציבים גבולות לילדיהם.
בגיל הרך הצבת הגבולות עוסקת בנושאים כמו: הרגלי אכילה ושינה לתינוק,
תהליכי גמילה, צפייה בטלוויזיה ועוד.
הגבולות שההורים מציבים לתינוק צריכים להתחשב תחילה בצרכיו ועל כן עליהם להיות רחבים וגמישים. בהדרגה יותאמו לחיי המשפחה כולה ויגבילו יותר את הילד. כך למשל בהדרגה נתאים את הרגלי האכילה שלו לזמני הארוחות המשפחתיות ונכוון אותו לויתור על הארוחות הליליות.
כאשר הילד גדל, הדרישות מהסביבה גדלות גם כן. וכך בגיל שנתיים-שלוש, מתחילים ההורים לדרוש מהילד לרסן את תוקפנותו כשהוא כועס ולבטאה במילים,לשלוט בצרכיו ולהיגמל מן הטיטול,לאסוף את צעצועיו וכדומה.
חשוב לזכור עם זאת, כי כדי להימנע מהצפת הילד באיסורים ומעימותים מיותרים, רצוי בגילאים הצעירים לארגן את הסביבה כך שהיא תכלול מינימום של סכנות עבור הילד (למשל, להרחיק חפצים שבירים מהישג ידו, לכסות את שקעי החשמל וכו').
בגיל ביה"ס מתווספים נושאים חדשים לגבולות שמציבים ההורים :הכנת שיעורים, הפעילות במחשב, יחס למבוגרים, תפקוד בביה"ס.
בגיל ההתבגרות משתנים התכנים של הגבולות שמציבים ההורים ועוסקים בעניינים מורכבים יותר כמו,היעדרויות מביה"ס, בילויים ויחסי מין.
סוגי הגבולות שמציבים ההורים לילדיהם
גבולות שמקורם בצרכי הילד – גבולות אלה מוצבים ע"י ההורים כאשר הם חושבים שטובת הילד מחייבת אותו לבצע או להימנע מבצוע פעולות מסוימות.
ביניהם ניתן למנות גבולות של בטיחות (חגירת חגורת בטיחות ברכב, הימנעות מריצה אל הכביש ) שמטרתם שמירה על חיי הילד ובריאותו. גבולות נוספים מיועדים לסייע לילד להתאים את עצמו לחברה כדי שיוכל להסתדר בה ולהיות
אהוד ומקובל על סביבתו ("אסור לנשוך", "לא עומדים על שולחנות"). גבולות אלו משתנים ותלויים בהקשר התרבותי והמשפחתי.
גבולות שמקורם בצרכי ההורה – אלה מוצבים לילד כאשר צרכיו מתנגשים ברצונות או בצרכים של ההורה. מטרת גבולות אלה היא לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית של ההורה וחינוך הילד להדדיות (למשל כאשר אמא חוזרת עייפה מהעבודה והילד רוצה מיד לשחק איתה).
וכך כותב עמית בספרו "הורים כבני אדם": "הורה שיכול להתייחס אל עצמו כאל אדם בעל צרכים ורגשות אישיים ואף יכול לתבוע מילדיו יחס של כבוד, יסייע לילדיו לחיות בגבולות מתאימים ובריאים".
חשיבותה של הצבת הגבולות לילדים
הצבת גבולות חשובה כבר מהגיל הרך, משום שהגמישות הנפשית הולכת וקטנה עם הזמן וקשה יותר לרכוש הרגלים ודפוסי התנהגות שלא נרכשו בגיל צעיר מאוד. הרגלי אכילה, שינה ויכולת לדחות סיפוקים מתעצבים בראשית החיים.
גם מתבגרים זקוקים לגבולות ברורים ויציבים, המסייעים להם לצלוח את תקופת ההתבגרות בסוערת בבטחה.
הגבולות חשובים להתפתחות הילד והמתבגר משום שהם מגנים עליו מפני דחפיו התוקפניים, מלמדים אותו לדחות סיפוקים, מסייעים לארגון עולמו הפנימי, משכללים את כישוריו החברתיים, מחזקים את תחושת השייכות שלו ומטפחים את עצמאותו.
חשיבות הצבת הגבולות להורים
הגבולות במשפחה מאפשרים להורים למלא את תפקידם ולשמור על רווחתם האישית.
כדי שההורים יוכלו למלא את תפקידיהם ההוריים, הם זקוקים לגבולות ברורים שיגדירו את סמכויותיהם ואת תחומי הפעילות שלהם. כאשר הגבולות אינם
ברורים, כאשר יש ויכוחים על כל דבר ההורים נשחקים ופעולתם אינה יעילה למשל כשהילדים אינם מאפשרים להם לנוח, "מנדנדים" להם הרבה וכו'.
הגבולות הברורים מאפשרים למערכת המשפחתית לתפקד בצורה בריאה
ותקינה.
הצבת גבולות יעילה
חמישה מאפיינים בסיסיים להצבה יעילה של גבולות, מציע חיים עמית, אשר בעזרתם ניתן לבנות לילד מסגרת ברורה וחזקה, ללא יצירת אוירה של הגבלה מוגזמת וצמצום עצמאותו והימנעות ממאבקים וויכוחים מתישים.
1. נחישות – מבטאת את נכונותו של ההורה "ללכת עד הסוף", לשלם את המחיר הכרוך בעמידה על עקרונות חשובים ושמירה על גבולות חיוניים ולהיות שלם עם החלטתו. כך למשל, הורה המונע מילדו ממתק נוסף, כדי לשמור על בריאותו, יתקשה אמנם לשמוע את מחאתו ובכיו, אך זהו המחיר שעליו לשלם כדי לשמור על הגבול החשוב בעיניו.
2. עקביות – בעוד שנחישות משדרת לילד את חוזק ההורה וסמכותו כאן ועכשיו, העקביות מלמדת את הילד על עוצמת ההורה וסמכותו לטווח ארוך. משמעותה של העקביות היא שההורה מקפיד על קיום ההוראה שנתן בכל תנאי בהווה ובעתיד. חוסר העקביות מבלבל את הילד ופוגע בתהליך הלמידה שלו. אם פעם נרשה לילד ללכת לישון במיטת ההורים ופעם לא נרשה הוא יתקשה להבין מה מצופה ממנו. אם ההורים אינם מקפידים בעקביות על קיום הוראותיהם, הילד ילמד שעליו להתעקש עד שהוריו יתעייפו ויוותרו.
3. התמקדות - הצבה יעילה של גבולות מתחילה במיקוד הגבולות החיוניים למשפחה וליחידים שבה. לא הכול חשוב באותה המידה ויש לעשות הבחנה בין עיקר לתפל בהצבת הגבולות.עדיף להחליט על אילו גבולות אנחנו לא מתפשרים ולוותר על כל השאר. למשל , להקפיד על שמירת בטחונו של הילד, על הסדר בבית, אך לא על מה ילבש.
4. בהירות – בהירות הגבולות הוא תנאי הכרחי לתפקוד המשפחה. כאשר הגבול מטושטש ושנוי במחלוקת נוצר שטח אפור המהווה כר פורה למאבקים ומלחמות. בהירות הגבולות מועברת ע"י ההורה בדרכים שונות: בחירת המילים, טון הדיבור, העוצמה, שפת הגוף ועוד.
5. ענייניות – גישה עניינית משדרת לילד שההורה אינו נגדו אלא בעד השמירה על הגבול ועשיית הדבר הראוי. "אין מה לעשות, החוק במשפחה שלנו הוא שאוכלים רק ליד השולחן". שמירת כבודו של הילד וגילוי הבנה לקושי שלו ביחד עם נחישות לשמירה על הגבול, מעבירים לו מסר שההורה אינו נגדו גם אם הוא מקשה עליו.
שימוש בשכר ועונש בהצבת גבולות
השימוש בגמול ובעונש בתהליך החינוכי, מקורו בתיאורית הלמידה התנהגותית.
שכר (חיזוק חיובי) הוא כל דבר נעים הניתן בעקבות התנהגות מסוימת וגורם להגברת שכיחותה, כאשר הילד לומד לקשר בינו לבין התנהגותו. חיזוקים חברתיים, מילוליים ופיזיים (חיבוק למשל) עדיפים על פני חיזוקים חומריים – "כל הכבוד שהמתנת לתורך בסבלנות".
חיזוק על התנהגות רצויה, יעיל יותר ממתן עונש על התנהגות לא רצויה. לפיכך יש לחזק את הילד בכל פעם שהוא ממתין בסבלנות לתורו, במקום להענישו בכל פעם שהוא דוחף ילד אחר בתור.
חשוב לזכור, כי הגזמה בשימוש בחיזוקים חיוביים עלולה ליצור אצל הילד תלות. וכך, במקום ליצור אצלו מוטיבציה פנימית המניעה אותו לפעול עבור עצמו (למשל שהישגיו בלימודים הם עבור עצמו ) הוא יהיה תלוי בחיזוקים של המבוגר והשיפוט שלו במקום לפתח יכולת שיפוט עצמאית.
העונש הוא כל דבר בלתי נעים, שהפעלתו בעקבות התנהגות מסוימת מביא לירידה בשכיחותה. על מנת להשתמש בעונש ביעילות, חשוב לעשות זאת מתוך שיקול דעת ולא מתוך פורקן לכעסו של המבוגר. לכן חשוב לידע את הילד מראש על ההתנהגות שעשויה להוביל לעונש, לקשר בין העונש למעשה (אם שיחק בכדור בסלון העונש יהיה לקיחת הכדור למספר ימים), לא לאיים בעונשים שלא ניתן לממשם, להימנע ממתן עונש גופני ולהעדיף מניעת שכר על פני חיזוק שלילי ("אם לא תסדר את החדר לא נלך לסרט", במקום" אם לא תסדר את החדר תקבל עונש לא לשחק בחדר").
חיים עמית מציע לא לבסס את הגישה החינוכית על עונשים.
לטענתו, שימוש בעונש מלמד את הילדים לפעול בשיטות כוחניות ושליליות וביסוס הגישה החינוכית על עונשים עלול להביא להסלמה בתוקפנות של הילד ושל המבוגר.
במצבים אחרים, העונש עלול להוות פתרון קל ושטחי לבעיה עמוקה ומורכבת הדורשת התייחסות מעמיקה ועל כן לא יהווה אמצעי יעיל ומתאים לפתרון.
הגבולות, חשובים להתפתחותם התקינה של הילדים משום שהם מגנים עליהם מפני דחפים תוקפניים, מספקים להם תחושת בטחון והגנה, מאפשרים להם ללמוד לתפקד על פי כללי החברה, מטפחים את עצמאותם ומעניקים להם תחושת שייכות למשפחה.
הגבולות מאפשרים להורים למלא את תפקידם ההורי תוך שמירה על רווחתם האישית.
הורים רבים מתקשים להציב גבולות לילדיהם. חלקם מוותרים על הצבת גבולות או שאינם פועלים בעקביות ועושים טעויות נוספות גם כשהם מחליטים להציב גבולות.
הורים המבקשים לשפר את יעילות הצבת הגבולות שלהם יעשו זאת תוך שימוש בחמשת העקרונות הבסיסיים להצבת גבולות ושימוש מושכל בשכר ועונש.
על פי : הורים כמנהיגים / חיים עמית
על הכותבת:
אורלי נעמה אלקריב
"דרך המילים"-מרכז נעמה למידע חברתי
אתר: www.derech-hamilim.co.il
דוא"ל orlina6@walla.co.il
טלפון: 052-8711578
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מידע נוסף
להצטרפות |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
