|
|
|
|
|
|
|
חוּטִים שֶׁל גֶּשֶׁם / אהוד מנור
עוֹד מְעַט יֵרֵד פֹּה גֶּשֶׁם
בּוֹא וְנִשָּׁאֵר בַּחוּץ.
נִתְחַדֵשּ כְּמוֹ הַדֶּשֶׁא
בְּעוֹלָם יָפֶה, רָחוּץ.
הִסְתַכֵּל, הִנֵה חוּטִים שֶׁל גֶּשֶׁם:
מִישֶׁהוּ רוֹצֶה לִתְפּוֹר
בֶּגֶד חַג לְכָל הָעֵמֶק,
לַגְּבַעוֹת, לֶהָרִים וְלַמִּישׁוֹר.
בּוֹא וּנְחַכֶּה לַגֶּשֶׂם,
נְצַפֶּה עַד שֶׁיַשׁוּב.
נְחַכֶּה לוֹ עַד הָעֶרֶב
שֶׂיֵדַע שֶׁהוּא חָשׁוּב.
אֵיךְ תַּפְרוּ לָהֶם חוּטִים שֶׁל גֶּשֶׁם
כּוֹבַע טֶמְבֶּל לֶחָצָב,
וְעַכְשָו תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ
וְתוֹסִיף לְקִשּׁוּט רִקְמַת זָהָב.
הִנֵה כְּבַר יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם,
מִשִּׁמְחָה רוֹקֵד הַבְּרוֹשׁ,
הַטִפּוֹת יוֹרְדוֹת בְּקֶצֶב,
מַרְטִיבוֹת לִי אֶת הָרֹאשׁ! |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מידע נוסף
להצטרפות |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
