|
|
|
|
|
|
|
הגדרה של לשון הרע - ויקיפדיה
לשון הרע הוא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.
לשון הרע שאינה אמת נחשבת במדינות רבות לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית, ויש האוסרים גם לשון הרע שיסודה אמת. על המצב המשפטי בישראל ראה ערך נפרד חוק איסור לשון הרע.
חוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.
עיקרי חוק לשון הרע בישראל
החוק המרכזי העוסק בדיני לשון הרע הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
החוק מגדיר בסעיף 1 מהו לשון הרע וקובע שני מסלולים משפטיים להתמודדות עם לשון הרע:
1. משפט פלילי - סעיף 6 של החוק קובע עונש של עד שנת מאסר למי שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר. סעיף 8 מאפשר ייזום הליכים פליליים כנגד מפרסם לשון הרע בדרך של קובלנה פלילית של הנפגע, בנוסף למסלול הרגיל של הגשת כתב אישום על ידי המדינה.
2. משפט אזרחי - סעיף 7 של החוק קובע שלשון הרע היא עוולה אזרחית אשר ניתן לתבוע בגינה על פי דיני הנזיקין. סעיף 7א שהוסף לחוק בשנת 1998 קובע פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
החוק בסעיף 9 מאפשר לשופט, בנוסף להטלת פיצוי או עונש על פרסום לשון הרע, להורות על החרמת כתבי לשון הרע שמיועדים להפצה (לא כאלו המוחזקים על ידי אנשים פרטיים או ספריות ציבוריות, למעט מקרים יוצאי דופן) ועל פרסום הכחשה או תיקון לדברי לשון הרע.
סעיפים 4,5 מגבילים את הפנייה לבית המשפט לגבי לשון הרע על קבוצה של בני אדם ולגבי אדם שנפטר, רק למישור הפלילי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. סעיף 25 מתיר לקרובי משפחתו של נפטר שמת סמוך לאחר פרסום לשון הרע עליו, להגיש תביעה או קובלנה בגין דברי לשון הרע, תוך שישה חודשים מפטירתו.
סעיף 1 קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.
בצד העבירה והעוולה נקבעו גם הגנות שהעיקריות בהן הן הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. כך שיש פרסומים, שלמרות שהם לשון הרע על פי סעיף 1, הם מוגנים (מותרים). |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מידע נוסף
להצטרפות |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
