|
|
|
|
|
|
מה עושים במחלבה/מירי צללזון |
|
|
|
מָה עוֹשִׂים בַּמַּחְלֵבָה? / מירי צללזון
כְּשֶׁמַּגִּיעַ שָׁבוּעוֹת, הַפָּרוֹת שֶׁל הַמּוֹשָב,
כָּל שָׁנָה, לִכְבוֹד הֶחָג – נוֹתְנוֹת הֲמוֹן-הֲמוֹן חָלָב!
וְכָך קָרָה גַּם הַשָּׁנָה! הַפָּרוֹת חָלָב נָתְנוּ,
וַהֲמוֹן טִיפּוֹת חָלָב בַּמֵּכָל הִצְטוֹפְפוּ
וְחִכּוּ, מְלֵאוֹת תִּקְוָה –
לִנְסוֹעַ אֶל הַמַּחְלֵבָה!
"הֵיי, תַּגִּידוּ.." שָׁאֲלָה טִיפַּת חָלָב אַחַת קְטַנָּה,
"מָה עוֹשִׂים בַּמַּחְלֵבָה?"
– "אָה, פָּשׁוּט.. פָּשׁוּט מְאֹד!" עָנוּ לָהּ יֶתֶר הַטִּיפּוֹת,
"שָׁם יְחַמְּמוּ אוֹתָך..
וִיְקָרְרוּ אוֹתָך.. (לְנַקּוֹת מֵחַיְדָּקִים!)
וְאַחַר-כָּך - בְּשַׂקִּית, אוֹ בְּתוֹך קַרְטוֹן חָלָב,
יִשְׁלְחוּ אוֹתָך הַבַּיְתָה – אֶל הַיְּלָדִים!"
– "רַק חָלָב?? וְלֹא יוֹתֵר??
אֲנִי רוֹצָה מְאֹד לִהְיוֹת - מַשֶּׁהוּ אַחֵר!"
קָרְאָה טִיפּוֹנֶת הֶחָלָב.
"הֶחָלָב בָּרִיא מְאֹד!" הִסְבִּירוּ לָהּ כָּל הַטִּיפּוֹת,
וְחָלָב שׁוֹתִים הַרְבֵּה - גַּם בְּיֶתֶר הַיָּמִים,
וְגַם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת!"
".. אֲבָל אִם כָּל-כָּך תִּרְצִי, אָז בַּמַּחְלֵבָה שֶׁלָּנוּ
יוֹסִיפוּ לֶחָלָב שֶׁלָּך – טַעַם שׁוֹקוֹ, אוֹ בַּנָנָה..
אוֹ, פָּשׁוּט, קְצָת טַעַם תּוּת..!"
"הוֹי!", טִיפַּת-חָלָב חָשְׁבָה לָהּ:
"שׁוֹקוֹ זֶה טָעִים מְאֹד!..
זֶה מַה שֶׁאֲנִי רוֹצָה
לִהְיוֹת בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת..!"
אַך פִּתְאֹם הִיא רָאֲתָה, בַּפִּנָּה שֶׁבַּגִּנָּה –
יְלָדִים אוֹכְלִים כָּרִיך...
עִם גְּבִינָה!!!
"גְּבִינָה זֶה עוֹד יוֹתֵר נִפְלָא!!!"
חָשְׁבָה טִיפּוֹנֶת הַקְּטַנָּה,
"וּמֵחָלָב אֶפְשָׁר לִהְיוֹת גַּם –
כָּל מִינֵי גְּבִינוֹת!
יֵשׁ קָשָׁה.. וְיֵשׁ רַכָּה.. לְבָנָה.. אוֹ צְהוּבָּה...
יֵשׁ בְּפִּיצָה.. בְּסַלָּט.. אוֹ בְּתוֹך עוּגַת גְּבִינָה..!
טִיפַּת-חָלָב כָּל-כָּך שָׂמְחָה,
אַך לְפֶתַע נֶעֶצְרָה... "רֶגַע-רֶגַע.." הִיא אָמְרָה,
"אֵיך עוֹשִׂים אֶת הַגְּבִינָה? זֶה וַדַּאי קָשֶׁה נוֹרָא..!"
"מַה פִּתְאֹם? זֶה קַל מְאֹד!" הִסְבִּירוּ לָהּ כָּל הַטִּיפּוֹת,
"שָׁם, בַּמַּחְלֵבָה שֶׁלָּנוּ –
הֵם יְחַמְּמוּ אוֹתָך, יִבְחֲשׁוּ הֲמוֹן-הֲמוֹן..
וְיוֹסִיפוּ מִיץ לִימוֹן..
יִסְחֲטוּ הֵיטֵב-הֵיטֵב..
וְיִתְּנוּ לָך לְטַפְטֵף.. עַד שֶׁתִּהְיִי גְּבִינָה!
נוּ, עַכְשָׁו אַתְּ מְבִינָה?"
טִיפַּת-חָלָב הַקְּטַנְטַנָּה, כְּבָר הֶחְלִיטָה בְּלִבָּהּ
שֶׁהִיא רוֹצָה לִהְיוֹת גְּבִינָה...
אַך פִּתְאֹם.. - מָה רָאֲתָה?
יַלְדָּה עִם לֶחֶם וְחֶמְאָה!
"חֶמְאָה זֶה עוֹד יוֹתֵר נִפְלָא!!!"
הַטִּיפָּה הִתְפָּעֲלָה,
"הִיא רַכָּה וּטְעִימָה! וְאֶפְשָׁר אוֹתָהּ לִמְרוֹחַ –
עַל לַחְמָנִיָּה טְרִיָּה, אוֹ תַּפּוּחַ אֲדָמָה..
וְיֵשׁ גַּם עוּגִיּוֹת חֶמְאָה.. וְגַם עוּגוֹת עִם קְרֶם נִפְלָא...
זֶה מַה שֶׁאֲנִי רוֹצָה
לִהְיוֹת בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת..!"
טִיפַּת-חָלָב כָּל-כָּך שָׂמְחָה,
אַך לְפֶתַע נֶעֶצְרָה... "רֶגַע-רֶגַע.." הִיא אָמְרָה,
"אֵיך עוֹשִׂים אֶת הַחֶמְאָה? זֶה וַדַּאי קָשֶׁה נוֹרָא..!"
"מַה פִּתְאֹם? זֶה קַל מְאֹד!" הִסְבִּירוּ לָהּ כָּל הַטִּיפּוֹת,
"שָׁם, בַּמַּחְלֵבָה שֶׁלָּנוּ, מֵחָלָב עוֹשִׂים - שַׁמֶּנֶת,
וּמִמֶּנָהּ יֵשׁ חֶמְאָה!"
"אֲבָל.. אֵיך.. פִּתְאֹם – חֶמְאָה?"
טִיפּוֹנֶת עוֹד הָיְתָה מוּדְאֶגֶת,
– "אֵין לָך מַה לִדְאוֹג בִּכְלָל!
רַק יִקְּחוּ אֶת הַשַּׁמֶּנֶת, וִיְטַלְטְלוּ אוֹתָהּ,
וִיְנַעֲרוּ אוֹתָהּ – עַד שֶׁתַּהֲפוֹך חֶמְאָה!
נוּ, עַכְשָׁו אַתְּ מְבִינָה?"
טִיפַּת-חָלָב הַקְּטַנְטַנָּה, כְּבָר רָצְתָה לִהְיוֹת חֶמְאָה...
אַך פִּתְאֹם.. - מָה רָאֲתָה?
יַלְדָּה עִם גְּלִידָה בְּיָדָהּ!!!
– "גְּלִידָה!!.. גְּלִידָה!!.. כַּמּוּבָן!!"
טִיפַּת-חָלָב הִתְלַהֲבָה,
"יֵשׁ כָּל-כָּך הַרְבֵּה מִינִים –
שׁוֹקוֹלָד.. וָנִיל-לָבָן.. אֱגוֹזִים.. וְדֻבְדְּבָן..
וּלְמַעְלָה, כְּתוֹסֶפֶת – יֵשׁ גַּם עֲרֵמַת קַצֶּפֶת..!
זֶה מַה שֶׁאֲנִי רוֹצָה
לִהְיוֹת בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת..!"
טִיפַּת-חָלָב כָּל-כָּך שָׂמְחָה,
אַך לְפֶתַע נֶעֶצְרָה... "רֶגַע-רֶגַע.." הִיא אָמְרָה,
"אֲבָל.. גְּלִידָה..? וְקַצֶּפֶת..?
זֶה וַדַּאי קָשֶׁה נוֹרָא..!"
"מַה פִּתְאֹם? זֶה קַל מְאֹד!" הִסְבִּירוּ לָהּ כָּל הַטִּיפּוֹת,
בִּמְעַרְבְּלִים גְּדוֹלִים מַקְצִיפִים אֶת הַשַּׁמֶּנֶת לְקַצֶּפֶת מְתוּקָה,
מוֹסִיפִים לָהּ אֶת הַטַּעַם -
שׁוֹקוֹלָד.. וָנִיל-לָבָן.. אֱגוֹזִים.. וְדֻבְדְּבָן..
מַקְפִּיאִים בַּמְּקָרֵר, מַקְצִיפִים שׁוּב מֵחָדָשׁ –
וְהִנֵּה כְּבָר יֵשׁ שָׁם גְּלִידָה.. מְתוּקָה מַמָּשׁ-מַמָּשׁ!
הַטִּיפָּה שָׂמְחָה מְאֹד,
"גְּלִידָה - זֶה מַה שֶׁאֶהְיֶה
בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת..!"
אַך פִּתְאֹם נָשְׁבָה הָרוּחַ.. קַר הָיָה שָׁם לְכֻלָּם..
וְטִיפּוֹנֶת רָאֲתָה – יְלָדִים עִם שׁוֹקוֹ חַם!
"גַּם שׁוֹקוֹ זֶה דָּבָר נִפְלָא!.. בְּעֶצֶם... נִפְלָאִים כֻּלָּם!
הַגְּבִינָה.. וְהַחֶמְאָה.. הַשַּׁמֶּנֶת.. הַקַּצֶּפֶת..
וּוַדַּאי הַגְּלִידָה גַּם..."
טִיפַּת-חָלָב הָאוּמְלָלָה,
הִיא.. פָּשׁוּט – הִתְבַּלְבְּלָה!
לֹא יָדְעָה כְּבָר מַה לִּרְצוֹת,
וְאֵיזֶה מַאֲכָל לִהְיוֹת
בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת..
- - -
וְאַתֶּם, אִמְרוּ עַכְשָׁו –
לוּ אַתֶּם טִיפַּת-חָלָב מְתוּקָה, קְטַנָּה כָּזֹאת,
מַה הֲיִיתֶם בּוֹחֲרִים
לִהְיוֹת בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת?
. . . . .
אני מניחה שכולכם יודעים, אבל בכל זאת, למי שמעוניין –
רעיונות והצעות להכנת גבינה וחמאה עם הילדים:
.
הכנת גבינה עם הילדים:
להכין מראש:
סיר, מסחטת לימון, קערה, מסננת וחיתול בד, (או בד דומה)
חומרים:
חלב, מעט מיץ לימון, (אפשר גם להוסיף גם כף יוגורט!), מעט מלח.
אופן ההכנה:
1. מוזגים חלב לסיר.
2. מחממים את החלב על האש תוך כדי ערבוב מתמיד, (חשוב לערבב כל הזמן, כדי שהחלב לא יידבק לתחתית הסיר וייחרך.)
3. מטפטפים כמה טיפות לימון (וגם קצת יוגורט) לתוך החלב, ומרתיחים. (תוך כדי רתיחה ייווצרו בתוך החלב גושי גבינה ומי גבינה.)
4. מניחים את החיתול על המסננת, מעל לקערה.
5. מוזגים לתוך החיתול את החלב הרותח, ומחכים עד שהגבינה תתקרר, ותגיר את כל המים אל תוך הקערה.
6. סוחטים היטב את החיתול, (כשבתוכו עדיין גושי הגבינה), כדי להפריש את הנוזלים שעדיין נשארו.
7. מקררים ומתבלים במעט מלח.
הכנת חמאה עם הילדים: (כפי שעושים זאת כל שנה ב"גן גורים")
החומרים:
1. שמנת מתוקה טרייה עם אחוזי שומן גבוהים ככל האפשר. (לא שמנת עמידה! תהליך חביצת החמאה מצליח רק עם שמנת טרייה.. חשוב גם לזכור שככל שהשמנת קרה יותר, תהליך החביצה מתקצר. לכן יש להשתמש בשמנת קרה מאוד שהוצאה מהמקרר. רצוי לקרר גם את הבקבוקים לפני הפעילות!)
2. מעט מלח
3. בקבוק מים מינרלים קטן לכל ילד (יש לרוקן, כמובן את המים!)
4. שתי גולות זכוכית לכל ילד (חשוב לרחוץ קודם את גולות הזכוכית, לפני הפעילות, במים וסבון!)
אופן ההכנה:
1. לכל ילד יוצקים שמנת מתוקה לתוך הבקבוק שלו.
2. מכניסים את שתי הגולות לתוך הבקבוק וסוגרים היטב את הפקק.
3. הילדים מנערים ומשקשקים היטב את הבקבוקים שלהם. (תענוג!) עד שצליל השקשוק נחלש, וזה הסימן שהקצפת בבקבוק הפכה לחמאה.
4. חותכים בסכין את התחתית של כל בקבוק ומוציאים את החמאה. (לא לשכוח להוציא את הגולות!)
5. מוסיפים מלח לפי הטעם..
6. אפשר לאכול את החמאה עם הילדים בגן, אך אפשר גם לארוז אותה בתוך מיכל פלסטיק ריק ונקי של מעדן חלב, לכסות בבד פרחוני, לקשור בסרט ולשלוח להורים כמתנת חג הביתה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מידע נוסף
להצטרפות |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
